מחלות מעי דלקתיות

מחלות מעי דלקתיות מתרחשות לא רק בצעירים אלא גם בגיל השלישי. מקימת העמותה הישראלית לחולי קרוהן וקוליטיס כיבית, דניאלה פרנק, וד"ר הנית ינאי, מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין, מסבירות

בישראל חיים למעלה מ-50,000 חולים במחלות מעי דלקתיות. ד"ר הנית ינאי, מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז רפואי רבין, בית החולים בלינסון, מתארת: "20% מהם, כלומר כ-10,000 חולים, הם בני 65 ומעלה, כאשר שליש מתוכם, הם מאובחנים חדשים. מחלות מעי דלקתיות מגוונות מאוד ושונות באופיין ובמהלך המחלה בין מטופלים. השונות והגיוון ניכרים גם בקבוצת הגילאים המבוגרים. במבוגרים השונות העיקרית נובעת מתחלואת הרקע שמאפיינת את קבוצת הגיל הזו, למשל, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ועוד. מדובר בקבוצת גיל רחבה יחסית, ובפועל ההתייחסות לבני 65 שונה בתכלית מזו של בני ה-85 ומעלה, קבוצה הטרוגנית עם פרופיל שונה של מחלות רקע, בעיות תפקודיות ומטרות טיפוליות. משך המחלה היא נקודה נוספת שיש לשים לב אליה. חלק לא מבוטל מהחולים המבוגרים עם מחלה ארוכת שנים וותיקה, שמתמתנת עם הזמן והופכת לרגועה יותר ולפחות סוערת. חשוב להדגיש, כי הגיל עצמו אינו מהווה הוריית נגד להתאמת טיפול ייעודי ויעיל. לכן, בכל גיל, יינתן הטיפול ללא היסוס, תוך התייחסות לתחלואת הרקע״.

תסמינים מבלבלים

ד"ר ינאי: "אנחנו חיים בעולם שדורש התייחסות לשונות. המסוגלות האישית והתפקודית של ילד בן 10 שונה מנער בן 15 ומצעיר בן 25. כשמגיע אדם עם מחלה דלקתית סוערת, כדאי להתחשב במגבלות הגיל, התפקוד היומיומי, כוחות, מסוגלות ומערכת התמך שלו ולשתף את הצוות המסייע בהתאם".

"אנחנו מתייחסים לתחלואה נלווית ולהזדקנות הביולוגית. ישנן תופעות שקשורות לתהליך ההזדקנות, כמו הפרעות לתפקוד מערכת העיכול ונטייה לעצירות, או לשלשולים. שינויים ניווניים וכאבי מפרקים, שלא קשורים למחלות המעי הדלקתיות, אלא להזדקנות הגוף. תסמיני המחלות הללו, יכולים לבלבל בהיותם דומים למחלה הדלקתית עצמה. מומלץ להבחין למה קשורים התסמינים, להשתמש בכלים אבחוניים, ולא לתת טיפול יתר אנטי דלקתי למצב שאינו דלקת, או להימנע מטיפול בתסמינים דלקתיים של המעי. חשוב מאוד שגם בגילאים המבוגרים הגדרת היעדים תעשה בשותפות עם המטופל ומערכת התמך שלו, כך שהדבקות וההיצמדות לתוכנית הטיפול תהיה אופטימלית ומותאמת לצרכיו ולרצונותיו של המטופל, ותאפשר שמירה על איכות חיים מיטבית.

סטרס ועול החיים

יעל פלק, (77), נשואה, אמא לשני ילדים, וסבתא לחמישה, חלתה בגיל 34 בקרוהן,  ומתנדבת מ-2005 בעמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית בישראל: "הייתי נשואה עם שני ילדים, בגילאי 3.5 ו-11.5 כשחליתי. גרנו בארה"ב לרגל לימודיו של בעלי. גם אני למדתי והיה עלי נטל כבד. המחלה פרצה תחת סטרס ועול החיים: התמודדות עם חיים בארץ חדשה, עם ילדים במסגרות חדשות, בלי משפחה. הרגשתי שאני חייבת להוכיח לעצמי, ומתוך עודף הסטרס המחלה פרצה בסערה עם שלשולים, דימומים וכאבי בטן. האבחון בשנות ה-80 היה מורכב יותר והייתי מאוד מבולבלת".

פלק מכירה היטב את עולם הבריאות: "רוב חיי עסקתי ברווחה שמשיקה לבריאות. התחלתי כמזכירה רפואית והגעתי לתואר שני במנהל בתי חולים. לפני צאתי לפנסיה עבדתי במשרד הבריאות. הייתי בצוות ההקמה של בית החולים זיו בצפת. ב-78' ריכזתי את הוועדה הראשונה לניסוח חוק בריאות ממלכתי. עבדתי גם בביטוח לאומי, בוועדות לנכות מהעבודה ובוועדות ערר לנכות כללית. עם פרישתי מהביטוח הלאומי בשנת 2005, שמעתי ברדיו ראיון עם איל צור, חולה בעצמו ופעיל בעמותה. התקשרתי לעמותה לשאול אולי עזרתי נדרשת, ומאז אני בעמותה. מלאה ברצון טוב ומוטיבציה להצליח".

מייסדת העמותה לחולי קרוהן וקוליטיס

"הקמתי עם חברים את העמותה הישראלית לחולי קרוהן וקוליטיס לפני כ-28 שנים, כשעומר בני בן 23, אובחן עם קרוהן", מספרת דניאלה פרנק (71), אלמנה ואם לשלושה ילדים. "כשעומר חלה, התקשרתי לחברה רופאה ושאלתי אותה מה זה קרוהן? היא סיפרה שזו מחלה כרונית. שאלתי האם היא מכירה אנשים נוספים שיש להם ידע וניסיון עם המחלה? היא אמרה שיש לה חברה ששני ילדיה חולים בקרוהן, היום הילדים האלו רופאים, והציעה שאדבר איתה. זה לא הספיק לי. אני רציתי לנצח את המחלה. פניתי לרופאים, ביררתי עם עוד אנשים, שאלתי שאלות, הפעלתי קשרים והגעתי למסקנה, שנקים עמותה. עשיתי את הכל מביתי, פרסמתי שאני עונה לקו חם מ-19 בערב עד 22 בלילה, ובמשך 10 שנים מיום הקמתה, פעילות העמותה נעשתה מביתי. ככל שהצטרפו יותר אנשים יוצאי דופן, העמותה הפכה למה שהיא היום: עשרות אלפי חולים ובני משפחות מכל המגזרים, מקבלים מידע, תמיכה ותשובות לשאלות בוערות, כמו האם כדאי לשרת בצבא, גם אם בהתנדבות? או סוגיות שקשורות למימון תרופות וסל הבריאות".

מענה רפואי אישי מותאם לכל מטופלת ומטופל

"בשנתיים שלוש האחרונות״, מסכמת ד״ר הנית ינאי, ״גם בעקבות מגפת הקורונה, האוכלוסייה המבוגרת נאלצה ללמוד להיעזר באמצעים הטכנולוגיים, כמו רפואה מרחוק. זה מאפשר נוחות, נגישות וזמינות, ופותר בעיות ניידות וטרחה. גם בשימוש ברפואה מרחוק, עומדים לרשותנו כל הכלים לשיפור מצבם של המטופלים והימנעות מסבל כרוני. מחלות מעי דלקתיות הוא נושא חשוב מאוד, שאינו מקבל מספיק ביטוי ובמה. מדובר אוכלוסייה עם תחלואה נלווית הקשורה לגיל המתקדם, לשינויים פיזיולוגיים, סוציאליים והתנהגותיים הקשורים בהזדקנות. אלה מקשים על התפקוד היומיומי ומוסיפים להתמודדות עם מחלת המעי הדלקתית. המודעות, הקידמה והטכנולוגיה מעניקים לנו סל טיפולים מגוון ורב תחומי, המאפשר מענה רחב ומותאם אישית, המתחשב בקשיים ובמאפיינים הייחודיים לכל מטופלת ומטופל, גם בגיל המבוגר״.

"המלצתי לקבוצה המבוגרת יותר, המבקשת לשלוט בתסמינים, לחיות באיכות חיים מקסימלית ולהימנע מסיבוכים, היא להמשיך מעקב וטיפול במרכזים הרב תחומיים. מומלץ להתייחס לכל הבעיות הנלוות, ולקבל טיפול מתאים מידי הצוות הרב תחומי העומד לרשותם. מלבד רופאים, הצוות הרב תחומי לטיפול במחלות מעי דלקתיות כולל אחות מתאמת, פיזיותרפיסטית של רצפת אגן, פסיכולוג או עו"ס הדואגים לפן הרגשי, סעד ורווחה ומומחים מתחומים נוספים. ההתערבויות הרב תחומיות מותאמות למטופל ולמחלתו, גם בגיל השלישי״.

הפוסט מחלות מעי דלקתיות הופיע לראשונה ב-MedNews.