הדת החדשה של גנץ | הרב אהרון אגל-טל

שר הביטחון בני גנץ דיבר בהתרגשות על הקמת ה'מחנה הממלכתי' ולא נחה דעתו, עד שבפאתוס הודיע שעבורו ממלכיות זו 'דת'.

מדוע גנץ פלט את השטות הזאת? איך צורת ניהול ראויה של מדינה הרואה את טובת כל אזרחיה, הופכת פתאום לדת? מה רומז לנו כאן גנץ? באחד ממכתביו התייחס הרב קוק, מייסד הרבנות הראשית לישראל ומי שנחשב על היום לאישיות נעלה בסדרי גודל היסטוריים, שהגדרת היהדות כ'דת' אינה נכונה לחלוטין.

הדתיות היא החוקיות – הקבלה שיש מה שנשגב מאתנו וכלפיו אנחנו נכנעים; מקיימים מצוות דתיות בין אם מוצא חן בעינינו ובין אם לאו. אבל התורה עניינה לייצר חיים. התורה אומרת שקיום מצוות זו הדרך לחיים מאושרים. התורה שלנו אינה רק דת כי היא זו שנותנת מענה לשאלות החיים בכל המרחב הגדול שלהם כולל האישי, המשפחתי הלאומי והבינלאומי.

אנחנו מקיימים מצוות כי הן עבורנו משאת נפש וזכות גדולה וגם אם לא נדע לומר מה תפקידה של כל פרט בהלכה – מה בכך? אנחנו מאמינים בנותן התורה. כפי שהולכים לרופא גדול ומקיימים את הוראותיו, בין אם מבינים ובין אם לאו.

גנץ רוצה לחולל פה אינדוקטרינציה של דעת הקהל. לצקת נופך דתי לפוליטיקה הדי נבובה שהוא מציע. אנחנו הולכים למהלכים מדיניים מסוכנים אליבא דגנץ ואייזנקוט שבקצה שלהם ממתינה חולית נ.ט מהשומרון שתאיים על נתב"ג בקלות רבה. זוכרים את הסגר שהיה בדרום באין יוצא או בא? בקרוב ברחובות הסמוכים לבתיכם.

התכניות של אייזנקוט וגנץ המאויימים כביכול מסכנת המדינה הדו לאומית, הן כל כך לא הגיוניות ומסוכנות שחשוב להכין את הציבור הישראלי. הם אומרים לנו - שימו לב! יש כאן דת ויש לה כהנים גדולים שלא שואלים שאלות עליהם. אלו רמטכלי"ם שיודעים כביכול מה שהם עושים וכל תנועה ותנועה שלהם מכוונת כולה לטובת ישראל. עמוק ונשגב מיכולתו של אדם פשוט להבין...

דת הממלכתיות באה להחליף את הדת היהודית. זה נכון שגנץ מניח תפילין אבל זו מחווה דתית פרטית, בראיה הכללית הוא רואה מערכת אזרחית נטולת זהות. דת הממלכתיות מבקשת לייצר ממלכה דמיונית שאין לה רצונות לאומיים אלא תכנית ניהולית של קרן שפע שתורמים לה מליוני אזרחים בעלי מגמות לאומיות שונות לחלוטין.

על פי השיטה הזו לא ירחק היום שתבוא ההצעה לחבר את ישראל וירדן לממלכה אחת. וכי למה לא בעצם? אם המבנה האזרחי חזק מן הזהות הקולקטיבית שלנו, מדוע לא נרחיב את גבולות הממלכה?

אלא מה, אתם אומרים? לא משתלם לערבב את התל"ג הישראלי עם זה הירדני? אכן זה נכון, אבל מהותית אנחנו כבר שם; בנקודת ההכרעה לטובת ההתבוללות ואבדן הזהות היהודית הקולקטיבית שלנו.

אנחנו לקראת מתקפה של 'אהבה' מצידה של שקד והנדל אובדי הדרך מצד אחד ומן הצד השני של הדת הממלכתית הסמכותנית, הנשלטת על ידי אנשי הצבא.

המחנה הלאומי חייב להתעורר ולהלחם על חייה של האומה. העבודה מוטלת עלינו – האזרחים הקטנים וחסרי ההשפעה לכאורה. אכן כל אחד מאתנו הוא אור קטן, אבל כולנו יחד – אור איתן.

בסוף אנחנו לא 'דתיים' אלא 'יהודים'. גאים, אוהבי התורה, העם והארץ – ולא ניתן לאף אחד בעולם לקחת מאתנו את זהותנו.

הכותב הוא יו"ר המכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית