הודעת הגיוס הלקונית של פוטין, המראות המדממים ממזרח אוקראינה והדיווחים על אזרחים שגויסו כך סתם גרמו לצעירים הרוסים האלו להבין: הם הבאים בתור. דניאל סירב לזוז ממעבר הגבול בין רוסיה לאסטוניה, ובסוף הגיע דרך פינלנד לישראל. איגור צעד עם חבר עשרות ק"מ בדרך לקווקז בקור מקפיא. ואלכסנדר פרץ בבכי כשהביט בתמונות ישנות שלו רגע לפני הבריחה: "פתאום ראיתי את הסיפור הקטן שלי, עוד לוזר בין כל מפסידני המלחמה. הלאום שלי גרם לי להרגיש אשם במשהו שלא עשיתי"
מה דעתך?