האם אנו מסוגלים לסלוח? מכפרה לטהרה על ידי ראיית האחר

בתורה נאמר כי היום העשירי לחודש השביעי, הוא יום הכפרה והטהרה: ״כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, מכל חטאתיכם, לפני ה׳ תטהרו". על פניו, נראה כי יום זה מכפר מצד עצמו, גם ללא קשר למעשיו של האדם, לתשובתו או למצבו הרוחני. כך סבר ר' יהודה הנשיא, עורך המשנה, עת קבע כבר לפני קרוב לאלפיים שנה, כי ׳עיצומו של יום מכפר׳. יש שהבינו שאף הרמב"ם פסק זאת להלכה כאלף שנים לאחר מכן, עת קבע כי: ׳יום הכפורים.. הוא קץ מחילה וסליחה לישראל׳.

עם זאת, בהמשך דבריו הרמב״ם עוסק בחשיבות שיש בשמירה על כבוד הזולת דווקא בעת שהאדם מבקש לערוך חשבון נפש באופן אקטיבי ולשוב בתשובה, וכך כתב: ׳אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על עברות שבין אדם למקום, אבל עברות שבין אדם לחברו- אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחברו מה שהוא חייב לו וירצהו… צריך לפיסו עד שימחול לו…׳

בהקשר זה, מנה הרמב״ם, דברים שמעכבים את התשובה וכלל בהם דברים ש׳העושה אותן אין חזקתו לשוב מהן, לפי שהן דברים קלים בעיני רוב האדם ונמצא חוטא… המתכבד בקלון חברו… כדי שיראה מכללן שהוא מכובד וחברו בזוי, והחושד בכשרים… שמשים אדם כשר בדעתו כבעל עברות…׳ והוסיף הרמב״ם: ׳אל תאמר שאין התשובה אלא מעברות שיש בהן מעשה… כשם שצריך אדם לשוב מאלו, כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מהן: מן הכעס, ומן האיבה, ומן הקנאה, ומן התחרות…׳

ביום הנשגב והאדיר, בו זונחים את הצרכים הקיומיים והחומריים ומשתדלים לעסוק בעניינים רוחניים, נשאף לתשובה שאיננה רק ברובד של ׳כפרה׳ שיש בה כדי למחול ואולי אף למחוק את עבירות העבר, אלא גם ואולי בעיקר לרמה רוחנית גבוהה יותר של ׳טהרה׳ זו הצופה פני עתיד ועוסקת בתהליך החיובי של עיצוב הזהות מחדש. נזכור כי המטרה אינה לענות את האדם, אלא לבקש ממנו לקחת אחריות על מעשיו.

ביום בו עומד האדם מול קונו, בתפילה ובקשת כפרה עם כלל הציבור, עליו לראות בעין טובה גם את צרכיו של האחר, אשר שונה ממנו, ולא לשכוח כי על אף ש'חייבין הכל לעשות תשובה' כפי שקבע הרמב"ם, על עבירות שבין אדם לחבירו, אין כפרה, ללא בקשת מחילה מהנפגע, וכי ביום בו אנו מבקשים רחמים, עלינו לעשות הכל כדי לדון את האחר לכף זכות ולסלוח לו.

The post האם אנו מסוגלים לסלוח? מכפרה לטהרה על ידי ראיית האחר appeared first on עכשיו 14.