המקצוע במצוקה: לפחות 400 וטרינרים חסרים בארץ
הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל, תחגוג מחר בשפיים 100 שנה להקמת הארגון אך מציינים כי חסרים כ-400 וטרינרים בארץ ● ד"ר מיכאל אטינגר, יו"ר הרו"י: "הלימודים ברפואה וטרינרית תובעניים ביותר ומצריכים זמן, אנרגיה, הוצאה כלכלית, ובעיקר סבלנות והתמדה" The post המקצוע במצוקה: לפחות 400 וטרינרים חסרים בארץ appeared first on עכשיו 14.
הרפואה הווטרינרית קשורה לא רק לרווחת בעלי החיים, אלא גם לעניינים הנוגעים לייצור מזון לבע"ח, לתעשיית הפארמה ולמחקר, לנושאים המשיקים בין בריאות הציבור לאפידמיולוגיה, לחינוך לבטיחות המזון מן החי ועוד.
מצב בריאות בעלי החיים בטבע, בשדה, בבית, בסביבתנו הקרובה, או על הצלחת שלנו, משפיע דרמטית על חיי כלל אזרחי המדינה ביומיום. אלא שבישראל אין מספיק רופאים וטרינרים.
בכל המדינה רק כ- 2,200 רופאים וטרינרים פעילים (מתוך כ- 3,700 בעלי רישיון), כמעט מחציתם פרטיים ומטפלים בעיקר בחיות מחמד, ורק מעט יותר ממחצית עובדים בשירות המדינה, או ברשויות המקומיות, או בתאגיד לפיקוח וטרינרי, או בכוחות הבטחון, או בארגוני חקלאים (מועצת הלול, מועצת החלב, האגודה השיתופית החברה החקלאית), או באקדמיה, או בפארמה.
היקף הרופאים הווטרינרים בישראל ביחס לגודל האוכלוסייה נמוך מידי, רק 0.25 רופא וטרינר לכל 1,000 איש, בדיוק חצי מאשר באיטליה (בה 0.5 רופאים וטרינרים לכל 1,000 נפש), ופחות מרוב מדינות אירופה (למשל: ספרד עם 0.58, בלגיה עם 0.54, בולגריה עם 0.48, אנגליה עם 0.41, פורטוגל עם 0.59, או לטביה עם 1.29 רופאים וטרינרים לכל 1,000 נפש).
לדברי ד"ר מיכאל אטינגר: "הרפואה הווטרינרית היא מקצוע במצוקה בישראל. רק לאחרונה התרענו, למשל על כך, שבשירות המזון הארצי שבמשרד הבריאות יש רק 13 רופאים וטרינרים. באחריותם פיקוח על כ- 350 מפעלי מזון בארץ ובתי קרור, אחריות על כ- 50,000 נקודות שיווק, מרכולים ואטליזים ברחבי הארץ (המפוקחים גם על ידי וטרינרים ברשויות המקומיות), ועל כ- 2,000 רכבי הובלת מזון מן החי נוספים. 13 אנשים בלבד! שחלקם אגב נע בכבישי ישראל בתחבורה ציבורית, כי אין להם רכב צמוד מהעבודה. אחר כך מתפלאים על ריבוי האירועים בתחום המזון".
לדבריו, "תנאי הקבלה ותוכנית הלימודים ברפואה וטרינרית תובעניים ביותר ומצריכים זמן, אנרגיה, הוצאה כלכלית, ובעיקר סבלנות והתמדה. הם מקבילים לרפואת בני אדם. הבעיה היא שבארץ יש רק מוסד אקדמי אחד, בו ניתן ללמוד את המקצוע: ביה"ס לרפואה וטרינרית באוני' העברית, המקבל בשנה בין 60-40 סטודנטים בלבד. רוב המבקשים ללמוד את המקצוע, נאלצים לצאת למוסדות אקדמיים בחו"ל (כמו בלימודי רפואה רגילים). ואם לא די בכך, כשליש מבעלי הרישיון לעסוק במקצוע, פורשים מרפואה וטרינרית במהלך 5 השנים הראשונות לעבודתם, בשל שכר מעליב ותנאי עבודה קשים. זה מקומם ששכר בסיס של רופא וטרינר מתחיל בשירות הממשלתי עומד על 7,257 ש"ח בלבד ברוטו, ובמכון הווטרינרי מגיע ל- 12,849 ש"ח ברוטו אחרי 12 שנה, ואילו שכר רופא וטרינר פרטי עומד בשנתיים הראשונות רק על 6,500 ש"ח ברוטו, לכל היותר".
לדבריו: "עקב המסלול האקדמי המפרך, רק כ- 15% בלבד מהרופאים הווטרינרים בארץ (כ- 400) הם מומחים, ונחלקים ל-42 סוגי התמחויות, היתר מתמחים. בכל המדינה יש רק 9 וטרינרים מומחים ברפואת בקר (וגם מהם, הרוב בפנסיה), 4 מומחים ברפואת צאן (2 מהם בפנסיה), 1 מומחה ברפואת דבורים, רופא וטרינר אחד בארץ, שהוא קרדיולוג לבעלי חיים, וכך הלאה. חסרים מומחים לאורך שדרות המקצוע. אנחנו חוגגים 100 שנה להקמת הארגון, אבל ניאלץ בתקופה הקרובה לצאת לקרב החשוב מכל על עתיד הרפואה הווטרינרית בישראל".
מחר בשפיים, יצוין באירוע 100 שנה למיסוד הרפואה הווטרינרית בארץ
ארבעה רופאים וטרינרים בעלי חזון ולהט (ד"ר יוסף שם טוב, ד"ר משה כספי, ד"ר יעקב נריה וד"ר ישראל סמסונוב), החליטו לפני 100 שנה בדיוק, להקים את הסתדרות הרופאים הווטרינרים היהודים של פלשתינה – ארץ ישראל. ההחלטה ההיסטורית פורסמה אז בעיתון 'הרפואה' של הסתדרות הרופאים בארץ ישראל, ובעיתון החקלאי 'השדה', והיא מהווה ציון דרך מרכזי בהתפתחות המקצוע ובהקמת מערך רפואה וטרינרית מודרנית. בתחילת הדרך, התמקדו שירותי הווטרינריה, בעיקר בהתיישבות העובדת, אך בהמשך, ברבות השנים, שינה המקצוע גוונים, התפתח והתרחב, מבחינת תפקידים ואתגרים.
The post המקצוע במצוקה: לפחות 400 וטרינרים חסרים בארץ appeared first on עכשיו 14.
