בזכות הצניעות הלא מזויפת שלהם, קאונטינג קרואוז נשמעו רעננים ונפלאים בדיוק כמו אז

כשהרולינג סטונס יצאו לסיבוב ההופעות "וודו לאונג'" ב-1994 היו מבקרים שטענו שהם כבר זקנים מדי בשביל לעשות הופעות ענק. ובכן, הם טעו. 6.5 מיליון בני אדם נכחו ב-129 ההופעות שנערכו בחמש יבשות שונות. סיבוב ההופעות גרף 320 מיליון דולר (יותר מחצי מיליארד דולר בכסף של ימינו) והפך לטור הרווחי ביותר בהיסטוריה. מאז השיא נשבר כמה פעמים, כולל על ידי הסטונס עצמם. כדי להבין כמה גדול היה הטור הזה שווה להיזכר מי היו האמנים שחיממו את הלהקה במהלך אותה שנה, כולל כמה מהשמות החמים ביותר של הניינטיז כמו הספין דוקטורס, בלאק קרואוז, בליינד מלון, סטון טמפל פיילוטס, לני קרביץ, בון ג'ובי, בריאן אדאמס, סיל, ואפילו בוב דילן (!) שפתח את ההופעה של הלהקה בפריז, ובהמשך הצטרף אליהם על הבמה לביצוע מחריד במיוחד של "לייק אה רולינג סטון". בארבע ההופעות הראשונות של הטור, בין השאר מול 108 אלף איש בוושינגטון ומול 201 אלף איש בניו ג'רזי, חיממה את הסטונס להקה בשם "קאונטינג קרואוז", שאלבום הבכורה שלה כבש את אמריקה בסערה כמה חודשים קודם לכן. מבחינתם זה היה חלום שהתגשם בכלל להופיע על במה שתיכף יעלו עליה מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס אבל בדיעבד אפשר להגיד שהם גם ספגו משהו מאותה חוויה. זה יהיה מגוחך להשוות בין הלהקות, אבל אחרי כמעט 30 שנה ביחד, חייבים להודות שהקאונטינג קרואוז דומים לסטונס לפחות במובן אחד - הנאמנות. למוזיקה, לקהל ואחד לשני. בזמן שהרבה להקות אחרות מתקופתן התפוגגו או הפכו לפארודיה על עולם הרוק, הם נשארו ביחד, בלי שינויים גדולים בהרכב הלהקה, המשיכו לעשות מוזיקה ולהופיע, ומשהו בצניעות הלא מזויפת שלהם גורמת למוזיקה שלהם להישמע רעננה בדיוק כפי שהיא נשמעה אז.