בחנו את עצמכם: עד כמה אתם יודעים על הסכם אוסלו?

לאורך השנים חתרו ממשלות ישראל להגיע להסכמי שלום עם מדינות ערב השכנות, אך סירבו לכל מגע עם אש"ף, ארגון אשר פעל בדרכי טרור וסירב להכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים.

אולם ב1979 במסגרת הסכמי קמפ דייוויד דרשה מצרים פתרון לבעיה הפלסטינית, בכדי להביע את תמיכתה ב'אחיה הערבים'. כך, הסכם השלום עם מצרים הותנה בכך שימצא הסדר שיאפשר לפלסטינים להקים אוטונומיה, תוך חמש שנים לכל הפחות.

העניין לא קודם, אבל לאחר שירדן משכה את ידיה מיהודה ושומרון, הופעל לחץ רב על ישראל והפלסטינים לקיים שיחות ביניהם על פתרון לסכסוך.

נעשו נסיונות מעטים לדבר בין הצדדים, אולם אלו כשלו כיוון שישראל לא הייתה מוכנה לדבר או להגיע להסכמה עם אש"ף והנציגים הפלסטינים שפעלו מול המשלחת הישראלית שהוקדשה להסכם, קיבלו הוראות מהארגון עצמו.

בבחירות שהתקיימו ביוני 1992, עלה רבין לשלטון, לאחר שהבטיח שיגיע להסדר עם הפלסטינים תוך שישה עד תשעה חודשים. לאחר שנה מבחירתו יזם סגן שר החוץ, יוסי ביילין, שיחות חשאיות, תחילה בלונדון ואחר כך באוסלו, עם הנהגת אש"ף.

את ישראל ייצגו בשיחות ד"ר יאיר הירשפלד ורון פונדק. עם התקדמות השיחות דיווח עליהן ביילין לשר החוץ, שמעון פרס, ובהמשך התקדמותן נמסר עליהן לראש הממשלה, יצחק רבין, שאישר להמשיך בהן, מאחר שלטענתו העריך שלא יצא מהן דבר.

כך, בחשאי, נולד לו הסכם. בעיר אוסלו  חתמו שמעון פרס ומחמוד עבאס על נוסח ההסכם הראשון. ב-9 בספטמבר החליפו רבין וערפאת מכתבים, אשר בהם נכתב כי הם מכירים בהסכם באופן הדדי.

הסכם אוסלו, באופן כללי, אמר כי ישראל תיסוג מהיישובים הפלסטיניים ברצועת עזה ובאזור יריחו, ובהם תוקם רשות פלסטינית למשך זמן מוגבל של חמש שנים. אותה רשות תהיה אחראית על ענייני מיסוי, תשתיות, חינוך, ועוד.

במסגרת הסכם אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:
שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של ישראל.
שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית (בתחומים הנוגעים לשטח) וביטחונית של ישראל. בתחומים אזרחיים שאינם נוגעים לשטח (כמו רישוי עסקים, דיני עבודה וכדומה)- האחריות של הרשות הפלסטינית.

ב13.9.1993, על רקע התנגדות עזה מהישראלים ואף מהפלסטינים, נחתם ההסכם בוושינגטון די סי ומספר שבועות לאחר מכן, בבית הלבן, כאשר ביל קלינטון חובק את עראפת ורבין המחליפים לחיצות ידיים. ההסכם עבר בכנסת ישראל ברוב של 61 מול 59.

ומה קרה עם ההסכם לאחר מכן?

לאחר רצח רבין, המשיך שמעון פרס בתהליך הבאת ההסכם לידי מימוש, ואכן חלקים ממנו החלו להתבצע. לאחר מכן עלה נתניהו לשלטון והתחייב לכבד את ההסכם אך התנה אותו בגישת 'יתנו, יקבלו, לא יתנו – לא יקבלו!". ההסכם לא כובד לאחר מכן, בטענה כי הפלסטינים לא עמדו בהתחייבותם. כאשר עלה אהוד ברק לראשות הממשלה, הוא ניסה לחדש את ההסכם, אך מאמציו עלו בתהו כאשר התחילה האינתיפאדה בשנת 2000. במבצע חומת מגן כבשה ישראל את שטחי יהודה ושומרון.

אהבתם את המושג? תרצו לקרוא עוד? אל תשכחו לספר לנו בתגובות!

The post בחנו את עצמכם: עד כמה אתם יודעים על הסכם אוסלו? appeared first on עכשיו 14.