אלופים בהסתה

על דבר אחד אין פקפוק: כוחות הביטחון כפופים בבלעדיות לרשות המבצעת, לממשלה. מי שמטיל בכך ספק הוא דמגוג מסוכן The post אלופים בהסתה appeared first on מידה.

Mar 3, 2023 - 18:44
אלופים בהסתה

שתי אמירות שאי אפשר להפריז בחומרתן נאמרו בשבוע האחרון על ידי שני בכירים לשעבר במערכת הביטחון. יורם כהן, ראש השב"כ בשנים 2016-2011, אמר אתמול בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי כי "במידה ותהיה סתירה בין הוראת שר בממשלה לפסיקת בג"ץ יש לפעול לפי הוראת בית המשפט".

רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה בשנים 2018-2015, אמר לפני כשבוע בכנס הנהגות הקיבוצים כי "אם יידרשו לבחור, יקשיבו כוחות הביטחון לשלטון החוק". "שלטון החוק" הוא הקוד הישראלי ל"שלטון השופטים".

כאמור, אי אפשר להפריז בחומרת הדברים. מפכ"ל משטרה וראש שב"כ לשעבר מנסים לייצר נורמה ציבורית לפיה הרמטכ"ל, המפכ"ל או ראש השב"כ אינם כפופים לממשלה הנבחרת, אלא לגורם אחר: "שלטון החוק" בלשונו של אלשיך, או בית המשפט העליון כדברי כהן.

במדינה בעלת תרבות דמוקרטית כל אחת מהאמירות הללו בפני עצמה, קל וחומר כשהן מגיעות בצמידות זו לזו, אמורה להיענות בגינויים מקיר לקיר ובסערה ציבורית שתבהיר את מה שאמור היה להיות מובן מאליו: במדינה דמוקרטית הצבא, המשטרה והשב"כ הם חלק מהרשות המבצעת והם כפופים לריבון: ממשלת ישראל הנבחרת בצורה דמוקרטית על ידי כנסת ישראל, שנבחרת בבחירות חופשיות על ידי אזרחי ישראל. אין להם אף מנהל או מפקד אחר. זו המשמעות היסודית ביותר של משטר דמוקרטי.

על הדבר הזה אין ויכוח, ערעור או מחלוקת בשום מדינה דמוקרטית. זו לא סוגיה פרשנית שניתן להתפלפל בה. אין גישות שונות במחשבה מדינית הסבורות שאגפים ברשות המבצעת כפופים לרשות אחרת. מבחינת העיקרון של הפרדת רשויות זוהי אקסיומה. הצבא, המשטרה וגופי המודיעין הם חלק מהרשות המבצעת וכפופים לממשלה. נקודה. סוף פסוק. בלי אבל, בלי אם ובלי תנאים.

בכתבי הפדרליסט, המסבירים את ההיגיון שבבסיס החוקה האמריקנית, הסביר אלכסנדר המילטון: "אין לו לשופט לא ארנק ולא חרב" והמחיש את הסכנה שבהתבטאויות כגון אלו שהשמיעו אלשיך וכהן: "אין כל חירות אם לא תופרד סמכות השפיטה מסמכויות החקיקה והביצוע".

משמעות הדברים של אלשיך וכהן פשוטה: הם מבקשים להעביר את החרב – סמכות המדינה להשתמש בכוח – מידי הממשלה הנבחרת ולהניח אותה בידי גורם שאינו נבחר על ידי הציבור: הרשות השופטת – זו שכביכול (וכפי שמקובל בכל דמוקרטיה מתוקנת) אין לה "לא ארנק ולא חרב".

קשה לחשוב על מהלך יותר אנטי-דמוקרטי מזה.

כעת, אחרי שהסברנו את עקרונות היסוד הללו, כדאי לחזור גם ללשון החוק המפורשת המגדירה את סמכויות גופי הביטחון בישראל וכתובה בלשון שאין ברורה ממנה, בדיוק כדי שאנשים בורים ומסוכנים לא יעלו בדעתם אחרת. זה חוק יסוד הצבא:

סעיף 2 (א): "הצבא נתון למרות הממשלה".

סעיף 3 (ב): "ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון"

וזו פקודת משטרת ישראל:

סעיף 8ב. (א): "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה".

סעיף 8ב. (ב): "השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה".

וכך חוק שירות הביטחון הכללי:

סעיף 4 (א): "השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה".

סעיף 4 (ב): "ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה".

כפי שניתן לראות, ישנו מכנה משותף ברור לשלושת החוקים המגדירים את כפיפות וסמכויות גופי הביטחון: החוקים חדים, ברורים, חד-משמעיים ולא משאירים שום ספק או מרחב להתפלפלויות, פרשנויות מופשטות או מחלוקות חוקתיות. החוקים לא מציבים סייגים, לא כוללים התניות ולא מותירים חלל או סדק לפיהם בתרחישים כאלו ואחרים רשאים ראשי המערכות להחליט כי הם נשמעים או כפופים לגורם אחר מלבד הממשלה והשר הממונה.

באף אחד מהחוקים אין סעיפי תנאי או סעיפים קטנים הקובעים כי במקרה מסוים רשאים הרמטכ"ל, המפכ"ל או ראש השב"כ להכפיף עצמם לשופטי בית העליון, למהרישי יוגי או ל"ערכי היסוד של השיטה".

כאשר רוני אלשיך אומר כי "כוחות הביטחון יקשיבו לשלטון החוק" (כשכוונתו היא לשופטי ביהמ"ש העליון ולא לממשלה), הוא קורא להם להפוך לעבריינים, נגד החוק ונגד המשטר הדמוקרטי. הוא ממריד אותם.

לא קשה להמחיש כמה קצרה הדרך שבין דברי אלשיך וכהן לבין אנרכיה מוחלטת. רמטכ"ל שיחליט שהוא כפוף לגורם כלשהו שאינו הממשלה הנבחרת, כמוהו ככתבנית של נשיאת ביהמ"ש העליון שתחליט שפסק דין שניסחה השופטת איננו לרוחה או נוגד את דעתה על הדמוקרטיה, ועל כן תכתוב פסק דין משלה.

לעובדים ברשויות המדינה אין חופש להחליט למי הם כפופים. זה החוק, זה שלטון החוק, זו הדמוקרטיה. סמכות הביצוע בכל דמוקרטיה שהיא מופקדת בידי נבחרי הציבור. הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ הם חלק מהרשות המבצעת, וכפי שלשון החוק קובעת במפורש הם כפופים לממשלה הנבחרת.

מה עליהם לעשות אם מדיניות הממשלה אינה מקובלת עליהם? יש להם את החופש להציג את הסתייגויותיהם בפני השר והממשלה, וכמוצא אחרון גם להתפטר מתפקידם במחאה. אבל צה"ל, המשטרה והשב"כ אינם רכושם הפרטי ואין להם את הסמכות להפעילם בניגוד לחוק וכנגד הממשלה. כל גנרל, ניצב, או ראש שב"כ שיחליט אחרת, צריך למצוא את עצמו עומד לדין ומבלה שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.

הערכתי היא כי קלושים הסיכויים שרמטכ"ל או מפכ"ל מכהנים יחליטו לפעול ברוח דברי ההמרדה של אלשיך וכהן. מדובר בניסיון של השניים להלך אימים על הקואליציה. אבל כיוון שמדובר בקריאות להפיכה צבאית מצד בכירים לשעבר במערכת הביטחון, מוטב להבהיר לכל מי שעלול להגות ברעיונות מסוכנים, כי מי שירים את ידו על הממשלה הנבחרת ועל הדמוקרטיה הישראלית ימצא את עצמו פועל לא רק בניגוד לחוק, אלא גם בלא חיילים.

בעוד רבים בצמרת גופי הביטחון נמנים על חסידי משנתו המסוכנת של אהרן ברק, רוב עצום בקרב שדרת הקצינים והלוחמים בסדיר ובמילואים הינם אנשי ימין. וכך גם רובם המכריע של שוטרי משטרת ישראל. חובת הנאמנות של חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל, וכן של אנשי שירות הביטחון הכללי, היא לחוקי המדינה ולממשלתה הנבחרת של ישראל. רמטכ"ל שיעלה בדעתו לסרב להנחיות הממשלה צריך להיות מודח על ידה בו ברגע. במצב קיצון שכזה חובת הנאמנות של קציני וחיילי צה"ל תהיה לרמטכ"ל החדש שתמנה הממשלה. כנ"ל ביחס לשוטרי משטרת ישראל או לאנשי שירות הביטחון הכללי.

אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע לפינה המסוכנת של התנגשות שבין הממשלה, הכנסת ואזרחי המדינה לבין ראשי מערכת הביטחון ושופטי ביהמ"ש העליון, אבל בהתחשב בתהליך ההשחתה המסוכן שעבר על צמרת השירות הציבורי, נדמה כי מוטב להבהיר כבר כעת, כפעולת מנע, כי שומרי הסף האמיתיים של הדמוקרטיה בישראל יהיו אזרחי המדינה בכלל, וחיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל בפרט. ראשי מערכת הביטחון צריכים להבין כבר כעת, לפני שיעלו בדעתם להכניס את כולנו לפינות מסוכנות, שחיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל אינם רכושם הפרטי. מי שיעלה בדעתו להרים את ידו על הממשלה הנבחרת והמשטר הדמוקרטי, ימצאו את עצמם בלי חיילים.

עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

The post אלופים בהסתה appeared first on מידה.

להמשך קריאה   

דיווח על תוכן

התכנים  והמדיה שבאתר זה מועברים על ידי מקורות ציבוריים המפרסמים RSS ציבורי , במידה ומצאת תוכן לא ראוי או הפרה של זכויות יוצרים, יש למלא את הטופס ואנו נדאג להסירו.


×