בביירות למדו להעריך את הסגנון הלא–מכופתר שלו, בוושינגטון מתייחסים אליו כמקורב לביידן, ורק החברים מהילדות ברחביה עוד זוכרים את עברו הישראלי של המתווך האמריקני, שבשתי הבירות מנסים לעמעם. סיפורו המדהים של עמוס הוכשטיין, שגדל בירושלים, התגייס לשריון ומיד אחרי השחרור עזב לארה"ב ונסק במהירות במסדרונות הכוח בממשל. "עמוס התגלה כמנהל משא ומתן מיומן עם חוש הומור", מספר בכיר לבנוני, וחברה מהסניף בבני עקיבא מסכימה: "היה לו צ'ארם אחר. כבר אז יכולת לומר שהוא יכול לגרום לדברים לקרות"
מה דעתך?