החילוץ הדרמטי בעיצומה של השבת והמפגש המרגש בקישינב • המסע במולדובה

שמונה חודשים אחרי שהקהילה היהודית בקישינב שבמולדובה התפרסמה בכל העולם בעקבות מבצע הצלת עשרות אלפי פליטים יהודים מאוקראינה, מגזין החג של 'חדשות JDN' פוגש לראיון חג מיוחד את רבה הראשי של מולדובה ומי שפיקד על מבצע החילוץ מאוקראינה, הרב פנחס זלצמן שליט"א.

לצד דמותו המרתקת של הרב זלצמן, במהלך הראיון נחשפת יד ההשגחה שהביאה לכך שהרבה מקרים שונים בשנים האחרונות חברו יחד להצלחת מבצע החילוץ של יהודי אוקראינה – החל ממטוס שנתקע בעקבות שלג כבד והביא לצמיחתה של קהילה יהודית מרשימה, עד לרתימת כל האמצעים והכוחות שצברה הקהילה במשך השנים לטובת הצלת עשרות אלפי היהודים.

את הראיון אני מצליח להשיג אחרי שלושה ימים של ביקור בקהילה היהודית בקישינב במהלכם ניסיתי לתפוס את הרב לשיחה, ללא הצלחה. לדבר על הפליטים מאוקראינה זה נחמד, אך כעת הרב עסוק במציאת פתרונות לעשרות אלפי חסידי ברסלב שמבקשים להגיע ל'קיבוץ הגדול' באומן לקראת ראש השנה. הרב מסתובב מצד לצד בחמ"ל הזמני שהוקם לטיפול בחסידים ש"זכו למניעות בדרך לרבינו", משוחח עם השגריר האוקראיני, נותן הוראה לפעיל מקומי איך לעזור ליהודי נוסף לעבור, ומתעדכן עם אנשיו בגבול על המעבר התקין של אלפי החסידים, "מה שקשור אליי זה הצד המולדובי, פה אני דואג שכולם יעברו בשלום".

בפתח הראיון אני מבקש להבין איך הרב זלצמן, יהודי מבני-ברק המשתייך לחסידות סלונים, תלמיד חכם המשמש כדיין באחד מבתי הדין החשובים בעיר התורה, הגיע למולדובה והפך להיות הרב הראשי של המדינה המזרח אירופאית, "הכול התחיל לפני 13 שנה, תמיד הייתי משלב בין תורה לעסקים, והייתי צריך להגיע למולדובה לעיתים תכופות בעקבות השקעה כלכלית שהייתי שותף בה והסתבכה. חיפשתי עשרה אנשים למניין ומהר מאוד התברר לי שהנושא מורכב. הפתרון היה ששילמתי למספר יהודים מקומיים כדי שישלימו לי מניין לשלוש תפילות. כיוון שבערב לא היה הרבה מה לעשות פה, התחלתי למסור שיעורים ליהודים שהגיעו למניין, בהתחלה למבוגרים ובהמשך הצטרפו גם הילדים".

מתחם פליטים ייעודי ליהודים. צילום: הקהילה היהודית במולדובה.

אחרי שהרב זלצמן ראה את הצימאון ליהדות בקרב יהודים שעד לא מזמן נאסר עליהם לקיים חיים יהודים תחת השלטון הקומוניסטי, הוא החליט לארגן שיעורים גם בתקופות שאינו נמצא במדינה. "התחלתי לארגן שיעורים, שכרתי בזול שני חדרונים קטנים ששם התקיימו השיעורים ודאגתי לארוחה קטנה אחרי ערבית. כך יצא שפעם בחודש הייתי מגיע לקהילה, ובמשך הזמן שלא הייתי פה הפעילות המשיכה".

המטוס נתקע בשלג

נראה שהמטרה של הרב זלצמן הושגה, יש לו מניין מסודר במולדובה, יש אפילו שיעורים, באופן טבעי במצב הזה הייתה אמורה להסתיים פעילותו במדינה המזרח אירופאית. אך כאן התרחשה תפנית בעלילה, כאשר יד ההשגחה כיוונה לכך שהרב נתקע במולדובה לשבת. בשיחה איתנו הוא נזכר בערב הגורלי: "זה היה ביום חמישי, עלינו למטוס כדי לחזור ארצה לקראת שבת, אבל אז הודיעו לנו ששדה התעופה נסגר בשל סופת שלגים חריגה. חזרתי לדירה שלי בשעת לילה מאוחרת והבנתי שצריך לארגן שבת. פעל שם בית כנסת של חב"ד אך באופן חלקי, לא משהו שהיה אפשר לסמוך עליו".

הרב זלצמן ממשיך לשחזר את השתלשלות האירועים שייקבעו את עתידה הרוחני של הקהילה היהודית המקומית: "הודעתי ברדיו המקומי שמתארגנת בקישינב שבת יהודית אותנטית 'כמו פעם', ויהודי שמעוניין להצטרף מוזמן לבוא". אחרי ההודעה נדרש הרב להכין את השבת, ללא ידיעה כמה אורחים ישבו סביב השולחן. "היה לי במקרר בבית חצי עוף, קילו שניצלים וגרונות הודו. מהעוף ומהגרונות הכין הטבח של המניין טשולנט, את השניצלים פוררנו והכנו 'ממולאים'. ביום שישי עוד הספקתי להגיע למאפיה שאופה רק לחמים ועשיתי הכשרה לתנור שלהם, התייעצתי עם מומחה כשרות מישראל לגבי חומרי הגלם, וסמוך לכניסת השבת הייתה לנו כמות גדולה של חלות".

"השבת הזאת הייתה מיוחדת, הגיעו 50 יהודים לסעודת השבת והייתה אווירה של התרוממות וחיזוק. אחרי ההצלחה ואחרי שראיתי עד כמה זה חסר, החלטתי שאני משקיע כדי להקים פה קהילה יהודים ולהחזיר את החיים היהודיים למולדובה אחרי שנות הדיכוי", מסכם הרב זלצמן את רגע ההחלטה ששינה את חייהם של אלפי יהודים שחיו את במדינה. כך התחילו להתקיים בקישינב חיים יהודיים באופן קבוע, ויהודים מקומיים ביקשו ללמוד יהדות. מצויד בידע התורני שרכש בלימודי הדיינות ובכלל, הרב זלצמן, בסיוע הרבנות הראשית בישראל, החל לברר את יהדותם של המבקשים להצטרף לקהילה היהודית.

בית ספר גוי ליהודים

במקביל, הגיע הרב לבית ספר בשם "רמב"ם" שלמדו בו יהודים, אך לצערנו לא היה בו זיק של יהדות. "האכילו שם את הילדים טריפות ונבלות, לא היה שם לימודים שקשורים ליהדות, וצוות ההוראה היה רחוק מהדת. למעשה זה היה בית ספר כמו כל בתי הספר של הגויים".

"במסע שכנוע מול ועד ההורים הצלחנו להביא להסכמה שמוציאים מתפריט בית הספר את הבשר, כך שהילדים יוכלו חלבי ופרווה וחלילה לא טריפות. במקביל שינינו קצת את תכני הלימוד, התייעצתי עם אבא שלי, הרב שמעון זלצמן, ששימש כמנהל בית ספר 'חורב' ברמת גן, הוא הנחה אותי מה יותר חשוב ללמד ומה להכניס לפני מה בזמן הקצר שהקצו לנו". כך נוצרה תשתית של בית ספר, בית כנסת ושיעורים.

עם התשתית הזאת החל הרב זלצמן לפעול בקרב הסטודנטים היהודים, בקירוב ובדאגה לאוכל כשר, ובמשך הזמן יצא הרב לערים נוספות מחוץ לקישינב הבירה. "פתאום גיליתי שבטרסקו יש בית כנסת שלא פעיל כבר 30 שנה. ארגנתי שם מסיבת חנוכה והבאתי 50 סופגניות, חשבתי שיבואו עשרה יהודים אבל באותו ערב היו שם 200 יהודים. עוד באותו לילה כינסתי את עשירי המקום והחלטנו על שיפוץ בית הכנסת ושיקום הקהילה היהודית.

עוצמה למען הפליטים

"במהלך השנים הבנתי שיש צורך לפתח קשרים עם הפקידות במולדובה כדי לקדם את פיתוח הקהילה היהודית. כיום יש לנו יחסים מצוינים עם כל גופי השלטון. היחסים הביאו לכך שהקהילה היהודית הפכה לכתובת של מדינות רבות שמבקשות לקדם את צרכיהם במולדובה". היחסים הקרובים עם הממשל במולדובה הביאו להתפתחות מרשימה של הקהילה היהודית שזוכה למעמד מיוחד במדינה, די אם נציין את העובדה שהרב פנחס זלצמן דורג במקום גבוה ברשימת עשרת המשפיעים ביותר במולדובה כדי להבין את עוצמת הקהילה.

הקשרים שפיתח הרב זלצמן ומעמד היהודים במדינה גויסו לטובת חילוצם של עשרות אלפי יהודים מאוקראינה. "היה לנו עזרה מהממונים בגבול ועד לבכירים במערכת המשפט למקרים חריגים", חושף הרב זלצמן את סוד ההצלחה של מעבר היהודים, גם אלה שהיו מסובכים עם הרשויות במולדובה.

אך הטיפול הבירוקרטי לא יכל לספק מזון ולינה לעשרות אלפי הפליטים. כאן מדגיש הרב זלצמן את היהודים שפתחו את ליבם ונידבו תרומה קריטית להצלחת המבצע. היו אלה חבר מועצת העיר וינה שבאוסטריה, הרב יעקב פרנקל, ומנהלת ארגון 'עם אחד' בישראל הגב' לאה אהרוני, שכבר בימים הראשונים למלחמה שלחו טונות של מזון לפליטים. "התכוננו עם 60 טון מזון כמו קטניות, אורז, בשר ופירות. אך ברגע שפרצה המלחמה גילינו שיש מחסור חמור במוצרים בסיסיים כמו סוכר מלח וקמח, שאותם לא הכנו. היה צורך במשלוח דחוף של מוצרים אלה ו'המלאכים' מוינה סיפקו מיד את כל מה שנדרש", משחזר הרב זלצמן.

כשהוא מזכיר את המסייעים לפליטים, הרב זלצמן מציין מיד את מתנדבי 'בני עקיבא' מגרמניה ו'המלאכים בכתום', אנשי איחוד הצלה שעוד לפני פרוץ המלחמה שלחו מתנדבים למערך ההצלה. "נשיא איחוד הצלה אלי ביר ומנכ"ל הארגון אלי פולק הבינו שצריך להתכונן למלחמה גם אם כל העולם מזלזל באפשרות שזאת תפרוץ. הם פעלו כך וכבר בשבוע הראשון שלחו לפה מטוס עם אנשי רפואה מארה"ב ומטוס נוסף של מתנדבים". המתנדבים הצטרפו לאנשי הקהילה היהודית במולדובה בהתגייסה כולה לסייע לפליטים, קהילה שאך לפני מספר שנים לא הייתה קיימת כאמור.

השבת הראשונה תחת כאוס

זרם הפליטים בימים הראשונים של הפלישה הרוסית היה בסדר גודל של אלפים ליום. הפליטים המשיכו להגיע גם בשבת קודש ובקהילה נאלצו להכין 4 פעמים כל סעודה. "עשינו את הכול כדי שיהיה כמה שפחות חילולי שבת. גוי הדליק את האש ומה שיהודים היו חייבים לעשות דאגנו שיעשה בשינוי", מספר הרב. סעודות השבת ההמוניות נערכו לצד פעילות חירום להצלת עוד ועוד משפחות יהודיות עם ילדיהם.

במהלך השבת שיגרה הקהילה ארוחות שבת לפליטים השוהים במתחמי הקליטה של הקהילה ומאות מנות חמות לפליטים במעברי הגבול של מולדובה, זאת לצד קליטה של מאות משפחות שחצו את הגבולות והגיעו לקהילה במהלך השבת.

רבה של מולדובה פיקד על פעילויות החילוץ גם במהלך התפילות ולאורך כל שעות השבת. פעילויות החילוץ וההברחה, שכללו מקרים הומניטרים קשים בהם משפחה יהודית בת 7 נפשות שהגיעה למעבר גבול בדרום מולדובה, וכן קשישים, פצועים, תינוקות ונשים בהריון שהגיעו למתחם הקליטה של הקהילה בשבת וטופלו על ידי צוות הקהילה ואיחוד הצלה.

מבצע חילוץ

"באמצע סעודת השבת קיבלתי דיווח על קהילה חרדית שלימה מאוקראינה שנמצאת בגבול, הם התקשרו ואמרו שחששו עד ההגעה לגבול לדבר בטלפון, כעת הם בגבול, עשרות משפחות עם תינוקות, ילדים והורים. היו שם תינוקות שעדיין לא הוציאו דרכון ור"מים ומגידי שיעורים עם אזרחות ישראלית שקיבלו צווי גיוס לצבא האוקראיני, בגלל שההוראות לא היו ברורות היה אפשרות לחלץ אותם", נזכר הרב זלצמן בשבת הדרמטית, "הבנתי שזה מצב מורכב ושאני חייב להיות במקום. מיד יצאנו עם אוטובוס ומנות אוכל לגבול כדי לחלץ את הקהילה".

הרב זלצמן מצנזר פרטים על הדרך בה עברה הקהילה את הגבול תוך מחצית השעה ומספר על הדרך לקישינב. "מצאנו את עצמנו באוטובוס חשוך, בלי ספרים ובלי אפשרות לעשות דבר. הדרך שלפנינו אורכת 4 שעות, אז התחלנו לזמזם זמירות שבת", נזכר הרב. הוא מתאר את הנסיעה כאירוע מרגש במיוחד: "עברנו מזמירות שבת לשירים במעגל השנה, ראש השנה, תפילות יום כיפור, חנוכה. הייתה אווירה שקשה לתאר במילים".

מתחם פליטים ייעודי ליהודים. צילום: הקהילה היהודית במולדובה.

באותה שבת התקבל דיווח על קהילה חרדית נוספת שהגיע לנקודה דרומית בגבול. לאחר שעברו את הגבול נשלחו לשטח מאות מנות. הרב זלצמן מספר על 'פטנטים הלכתיים' שהיו יכולים להיווצר רק בסיטואציה הייחודית בה הם היו. החל מטלטול מעל עשרה טפחים כדי למעט באיסורים ועד הזמנת משפחות העובדים הגויים לסעודות כדי שהבישול ייעשה גם עבורם.

בת מצווה בהפתעה

בין 70 ל80 אלף פליטים חולצו בפעילות הקהילה היהודית, אלפים מתוכם היו כאלה שאינם יהודים, אך מפני דרכי שלום היה צורך להעביר אותם לזמן קצר במלונות הקהילה, ובהמשך לרשויות במולדובה שטיפלו בפליטים.

כמות הפליטים הביאה איתה גם שמחות שלא יכלו להידחות לזמן אחר. 7 חתונות נערכו במהלך מבצע החילוץ, אחת מהן מרגשת במיוחד של זוג מבוגרים שהיו אמורים להתחתן באוקראינה, אך איבדו קשר עם פרוץ המלחמה. השניים נפגשו באקראי בחצר הקהילה וריגשו את כל הנוכחים בסיפורם יוצא הדופן. הרב זלצמן ערך בירור עם הרבנות הרשית בישראל לגביהם ולאחר האישורים הנדרשים, ערך הרב זלצמן חתונה מרגשת לשניים בחצר הקהילה.

מתחם פליטים ייעודי ליהודים. צילום: הקהילה היהודית במולדובה.

כשאלפי יהודים מכונסים במקום אחד, השמחות הם חלק בלתי נפרד מהקהילה הזמנית. בריתות וקידושים היו לרוב וכך גם בר ובת מצוות. הרב זלצמן משתף בסיפור מרגש במיוחד: "בוקר אחד אחרי התפילה שמתי לב לילדה שהייתה במתחם עם פנים עצובות במיוחד. ניגשתי אליה ושאלתי אם חסר לה משהו והיא השיבה שהיום הייתה אמורה להיות שמחת בת המצווה שלה. בררתי עם מי היא הגיעה אלינו והתברר לי שהיא נמצאת עם הסבתא שמאמצת אותה לאחר שהוריה נהרגו בתאונת דרכים לפני מספר שנים".

הסיפור נגע לליבו של הרב זלצמן שנרתם לסייע: "החלטנו שמארגנים אירוע. אשתי שתחי' נזכרה שבמשלוח הצעצועים ששלח הרב מאיר קווין, מנכ"ל עמותת "רפואה ושמחה", היו ערכות מיוחדות לבת מצווה. במקביל גייסנו שתי ליצניות רפואיות שהגיעו לעבוד בבית חולים שדה שפתח משרד החוץ הישראלי, וכן שני רופאים מאותו בית חולים, אחד זמר והשני מנגן. תוך שעות הופק אירוע מיוחד ומרגש".

"מחויבים לכל יהודי"

אני יושב עם הרב כבר קרוב לשעה במהלכה הוא מספר על פעילות שהקיפה עשרות מיליוני דולרים. אני מנסה להבין מאיפה הגיע המימון לכל הפעילות שממש אינה מסתדרת עם ספר התקציב של קהילה יהודית קטנה יחסית. הרב זלצמן: "אם להגיד את האמת אתה צודק, אלה לא סדרי הגודל שהכרתי ועד היום הסיפור הזה השאיר חוב גדול על הקהילה. היו גם יהודים מיוחדים שפתחו את ליבם וסייעו, את חלקם הזכרנו, חלקם מעדיפים להישאר בעילום שם, אך העלויות היו גבוהות מהתרומות". הרב מבקש להדגיש את תרומתו הנדיבה, בממון וברוח, של הרב שלמה נח מנדל מקנדה.

בסיום השיחה המרתקת, רבה הראשי של מולדובה מבקש לסיים במסר לכל רבני הקהילות, מסר שמסביר את גודל הצלחת קהילתו: "אנחנו מחויבים לכל יהודי, לא משנה מאיזה זרם הוא ומה בדיוק הוא לובש. התפקיד שלנו זה לקרב. לצערי, למרות אינספור בקשות מארגוני קירוב, הפליטים היהודים מאוקראינה הופקרו עם נחיתתם בישראל לגופים חילוניים, מדובר באלפי יהודים שהיו יכולים להיות במקום רוחני יותר. החובה שלנו היא לקרב אותם".

"עלינו לאוטובוס, לא ידענו שום דבר מעבר לזה" • מסע בעקבות הפליטים היהודים

הפוסט החילוץ הדרמטי בעיצומה של השבת והמפגש המרגש בקישינב • המסע במולדובה הופיע לראשונה ב-JDN.