מבחינתו של לפיד, חופש הביטוי הוא פריווילגיה של צד אחד בלבד | דעה

עתירת מפלגת "יש עתיד" וראש ממשלת המעבר יאיר לפיד לוועדת הבחירות המרכזית להכריז על ערוץ 14 ובעליו כמי שמקיימים תעמולת בחירות ולהוציא נגדם צו מניעה, היא לא רק מעשה אנטי דמוקרטי שמבקש לרמוס את חופש הביטוי באופן גס ופסול – אלא גם צביעות ממדרגה ראשונה לאור הסיקור החיובי לו זכה לפיד מאז כניסתו לפוליטיקה מצד כלי תקשורת מובילים בישראל.

בפרט הדברים נכונים כאשר נזכיר שלפיד הינו עד תביעה בתיק אחר שכולל גם אישום על סיקור חיובי.

בעתירת לפיד ומפלגתו נכתב, בין היתר, כי פעילות הערוץ מהווה "איום ממשי על עקרונות היסוד של הבחירות בישראל". לקרוא, ולא להאמין: קם לו בישראל ערוץ שמבקש לאזן ולייצר חדשות שמייצגות למעלה ממחצית מאוכלוסיית ישראל – וכל זאת לאחר עשרות שנים של תקשורת שברובה מוטה לצד מאוד ספציפי של המפה הפוליטית – עם הטיה בוטה גם כאשר יש חשדות לפלילים והנה הוא מוכתר על-ידי ראש הממשלה ופקידיו כערוץ תעמולה אסור.

לתומי, סברתי כי השורות הבאות הינן בגדר המובן מאליו; אך הגשת העתירה והתגובות אליה בתקשורת הממוסדת והמסורתית מוכיחות כי מושכלות היסוד הבאות בכל זאת זקוקות להיכתב ולהישמע מתחת לכל עץ רענן: בקשה של ראש ממשלה להתערב בתכניו של ערוץ חדשות מסחרי היא בגדר סטירה מצלצלת לחופש הביטוי, עלולה להוביל לפגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית, ובעיקר – סותרת באופן גס ובוטה את הערכים הליברליים אותם כביכול מבקש המחנה שבראשו עומד לפיד לייצג.

אלא שבמקרה זה לא רק שמדובר בפעולה אנטי דמוקרטית מרתיחה וצבועה במיוחד מצידו של ראש הממשלה, אלא גם במקרה המתאים באופן מושלם לביטוי 'הגמל שאינו רואה את דבשתו'. כך, דווקא מי שנהנה מאז כניסתו לפוליטיקה מחיבוק חם ואוהב מטעם הערוץ הנצפה ביותר בישראל ומהעיתון שעד לא מזמן היה הנקרא ביותר בישראל, מבקש להטיף לכלי תקשורת אחר כמי שמהווה "איום ממשי".

גם הטיעון שמיהרו להפיץ אנשי "יש עתיד" לאחר שנחשפה הגשת העתירה, רחוק מלשכנע. לטענתם לא מדובר בכלל בפגיעה בחופש הביטוי, וכי לא מדובר במאבק נגד ערוץ שמבקש לקדם עקרונות המזוהים עם הימין בישראל – אלא בערוץ המשמש לטובת קידום ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

הבחנה זו של אנשי לפיד, לעניות דעתי, לא רק שמנותקת מהמציאות וסמנטית לאור היותו של נתניהו מנהיגו הבלתי מעורער של גוש הימין בישראל בשנים האחרונות, אלא גם מדגישה עוד יותר את הניחוח הפוליטי המבאיש שעולה מעתירת "יש עתיד".

עיננו הרואות, אפילו אנשי לפיד מודים כי הבעיה שלהם היא שקיים בישראל ערוץ תקשורת שמעז להביע גם דעות שאינן שליליות על יו"ר הליכוד וראש הממשלה לשעבר נתניהו. בכך, יצא המרצע מהשק, ונחשף ההיגיון המעוות בו מחזיקים למרבה הצער יותר מידי אנשי תקשורת ופוליטיקאים בישראל: חופש הביטוי הוא זכות ששמורה רק לצד אחד של המפה הפוליטית, אך יש לעשות כל שניתן על-מנת למנוע אותו מהצד השני. כל שנותר הוא לקוות כי יו"ר ועדת הבחירות, שופט בית-משפט העליון יצחק עמית, שכבר בחר לאחרונה בבחירות שאינן מראות אובייקטיביות יתרה בלשון המעטה יבהיר למגישי העתירה שעדיף לו לא היתה מוגשת כלל את האבסורד שבטיעוניהם, ויגלגל אותה מכל המדרגות.

The post מבחינתו של לפיד, חופש הביטוי הוא פריווילגיה של צד אחד בלבד | דעה appeared first on עכשיו 14.