מתי אומרים צום ומתי תענית? לרגל כיפור – החידה של האקדמיה ללשון

לרגל יום כיפור שיחול מחר (שלישי), האקדמיה ללשון העברית העלתה חידה עבור עוקביה: "תהיתם פעם למה 'צום יום הכיפורים' אבל 'תענית אסתר'? מדוע לפעמים אומרים צום ולפעמים תענית – אם בשני המקרים מתכוונים להימנעות מאכילה ושתייה בהקשר דתי?".

העוקבים ניסו את מזלם והשיבו. "תענית מלשון להתענות דייקא, הבעה של צער, בשונה מיום הכיפורים שהוא אמנם צום, אבל לא עם צער אלא להיפך. מתוך שמחה והתחדשות וניקיון", הגיבה אחת הגולשות. "תענית זהו זמן שהוא כביכול סבל, יום כיפור הוא חג", הייתה תגובה נוספת.

האקדמיה ללשון חשפה את התשובה: שתי המילים – צום ותענית – נרדפות ושתיהן מציינות הימנעות מאכילה ושתייה. ההבדל העיקרי הוא ברובד הלשון. ‍‍‍‍"צום – המילה רגילה למדי במקרא ורווחת גם בלשוננו כיום. היא מציינת הימנעות מאכילה ושתייה הן בהקשרים דתיים (צום יום הכיפורים, צום הרמדאן) הן בהקשרים אחרים כגון צום לפני בדיקה רפואית.

‍‍‍‍‍‍‍‍תענית – המילה מתועדת לראשונה בספרות המקרא מימי הבית השני (אם כי כנראה במשמעות כללית יותר) ורווחת (ביחס ל'צום') בתקופת חז"ל. בימינו היא נדירה וספרותית יותר, ולרוב היא משמשת בהקשרים דתיים – בעיקר בצירופים: תענית אסתר (לעומת 'צום גדליה'), תענית חלום, תענית בכורות, מגילת תענית".

The post מתי אומרים צום ומתי תענית? לרגל כיפור – החידה של האקדמיה ללשון appeared first on עכשיו 14.