דוח ה-OECD קובע: המורים בישראל עובדים יותר מעמיתיהם – ומקבלים פחות שכר
מספר שעות ההוראה הממוצע של מורה בחינוך היסודי בישראל בשנה גבוה מממוצע השעות ב-OECD, לעומת זאת על פי נתוני הדוח בכל שלבי החינוך השכר הממוצע של המורים בישראל בגילאי 25-54 נמוך מזה של עמיתיהם ב-OECD The post דוח ה-OECD קובע: המורים בישראל עובדים יותר מעמיתיהם – ומקבלים פחות שכר appeared first on עכשיו 14.
ארגון ה-OECD מפרסם היום (שני) את נתוני הדו"ח הבינלאומי Education at a Glance לשנת 2022, המתייחס ל-38 מדינות החברות בארגון, ובכלל זה ישראל. הדו"ח סוקר שורה של מדדים שונים בתחום החינוך, ומדרג את מיקומן של כל אחת ואחת מהמדינות בהתאם למדדים. נתוני הדו"ח מתייחסים ברובם לשנת 2020, וחלקם לשנים 2019 ו- 2021.
הפעם כולל הדוח התייחסות להשקעות שעשו המדינות בעקבות נזקי הקורונה, והוא אינו כולל התייחסות לצמצום תלמידים בכיתה. הוא בחן את הנושא הזה לאורך העשור האחרון. כמו-כן, הדוח לא כולל את התפלגות עובדי ההוראה לפי מגדר, ממוצע גילם של עובדי ההוראה ושעות לימוד לפי מקצוע. לצד אלה, הדוח כולל התייחסות ליתר הנושאים שמופיעים בו כבשגרה, בהם: שיעור אוכלוסיית הצעירים ביחס לאוכלוסייה הכללית, הגידול הטבעי של אוכלוסיית הצעירים, שיעור ההוצאה הלאומית על חינוך, שיעור ההוצאה הפרטית על חינוך, מספר שנות לימוד חובה ומספר שעות לימוד חובה.
מורה ביסודי עובד יותר ממורה המקביל לו ב-OECD
מספר שעות ההוראה הממוצע של מורה בחינוך היסודי בישראל בשנה גבוה מממוצע השעות ב-OECD. כ- 846 שעות בישראל לעומת 784 שעות בממוצע ב- OECD. מורה בחטיבת הביניים מלמד 704 שעות בממוצע בעוד שהממוצע ב-OECD עומד על 711 שעות. מורה בחטיבה העליונה בישראל מלמד בממוצע 650 שעות לעומת 684 שעות ב-OECD.
מורה בישראל מרוויח פחות מעמיתו ב-OECD
על פי נתוני הדוח בכל שלבי החינוך השכר הממוצע של המורים בישראל בגילאי 25-54 נמוך מזה של עמיתיהם ב-OECD: שכרו הממוצע של עובד הוראה בקדם יסודי. עם זאת, בעקבות החתימה על הסכם השכר שנחתם עם הסתדרות המורים, שכרם של המורים ישתפר באופן משמעותי, והדבר יקבל ביטוי בדו"חות הבאים של ה- OECD.
ישראל בין המדינות היחידות שהעניקו בקורונה תמיכה נפשית
על פי ממצאי הדוח מדינת ישראל היא בין 5 המדינות היחידות בקרב מדינות הארגון, יחד עם קוריאה, לטביה, סלובניה וטורקיה, שבשל נזקי מגפת הקורונה, העניקה מעטפת תמיכה על פי המדדים שנבחנו על ידי ה OECD; תמיכה נפשית ורגשית לתלמידים ולמורים, הכשרה של מורים כדי לתמוך בבריאותם הנפשית של התלמידים וברווחתם. בנוסף, גיוס של כוח אדם לצורך תמיכה בבריאות הנפשית של התלמידים, ויצירה של פדגוגיה מובנית כדי לצמצם את הנזקים הנפשיים ואת הפערים הרגשיים והחברתיים שהעמיקו והתרחבו בעקבות המגיפה.
ישראל הקטינה את ממוצע התלמידים בכיתה לאורך עשור
ישראל בין שתי המדינות היחידות (יחד עם אוסטרליה) שהצליחו להתמודד עם הגידול במספר התלמידים, ולהקטין את ממוצע התלמידים לכיתה. בתוך כך, לאורך העשור האחרון ירד ממוצע התלמידים לכיתה בישראל בשיעור של 4.4%, בעוד שמספר הכיתות בישראל גדל ב-23.7%.
ישראל מובילה בגידול הטבעי
מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון במדינות ה-OECD בשיעור הצעירים מתוך כלל האוכלוסייה; 43% מהאוכלוסייה בישראל הם בגיל לידה עד גיל 24. אחרי ישראל מדורגות המדינות מקסיקו, קולומביה, טורקיה וקוסטה ריקה.
בנוסף מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון במדינות ה-OECD בשיעור הגידול של אוכלוסיית בני 6-17. לאורך העשור האחרון (2010-2020) שיעור הגידול של אוכלוסייה זו עומד על 22.6%, בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע אוכלוסייה זו ירד בשיעור של 0.3%. ב-18 מדינות מתוך 38 חלה ירידה בשיעור אוכלוסיית הצעירים. למשל, לאורך העשור האחרון נרשמה בדרום קוריאה ירידה של 23% ובליטא ירידה של 22%.
ישראל מובילה בהוצאה לחינוך על מוסדות חינוך אך מצויה בדירוג נמוך בהוצאה פר תלמיד
ההוצאה הלאומית למוסדות חינוך (מהיסודי ועד העל-תיכוני) מהווה כ- 4.8% מהתוצר המקומי הגולמי והיא הגבוהה ביותר במדינות הארגון. נתון זה מדרג את ישראל במקום הראשון בטבלת המדינות. בנוסף, ישראל מדורגת במקום הרביעי בהשקעה בגיל הרך (3-6) מתוך התמ"ג. ההשקעה של ישראל היא (1.3%) וזהה להשקעה של דנמרק. מקדימות אותן איסלנד ושבדיה (1.8%). אחריהן בראש הטבלה מוביל נורבגיה עם השקעה של (2.0%) מהתמ"ג.
בנוסף, על אף שחל גידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל בשיעור של 2.7% לעומת 1.9% בממוצע ה,OECD – ישראל עדיין מדורגת נמוך יחסית בהוצאה פר תלמיד. בתוך כך, ישראל מדורגת במקום ה-24 מתוך 36 מדינות. הדבר נובע מחלוקה של ההוצאה על מספר גדול יותר של תלמידים (כאמור, בשל הגידול בריבוי הטבעי).
ישראל מובילה בשנות לימוד חובה
ישראל היא אחת משתי המדינות הבודדות ב-OECD, לצד מקסיקו, שבהן מספר שנות לימוד החובה הוא 15 שנים. 3 שנים בחינוך הקדם יסודי, 6 שנים בחינוך היסודי, 3 שנים בחטיבת הביניים ו-3 שנים בחטיבה העליונה. הממוצע ב-OECD עומד על 11.8 שנות לימוד חובה. כמו כן, מדינת ישראל היא אחת מהמדינות היחידות (לצד מקסיקו, הונגריה וצרפת) שבה לימודי חובה מתחילים כבר החל בגיל 3.
ישראל עתירת משכילים
מדינת ישראל היא מדינה עתירת השכלה בהשוואה למדינות ה-OECD: שיעור בעלי ההשכלה על תיכונית ואקדמית גבוה מזו של ממוצע ה-OECD: 49.7% בישראל לעומת 39.7% בממוצע מדינות ה-OECD. במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה בישראל נמוך יותר מזה של ה- OECD: 12.1% בישראל לעומת 20.1% בממוצע ה-OECD. בנוסף, כ-88% מהאוכלוסייה בישראל השלימה השכלה תיכונית, מעל לממוצע OECD העומד על כ-80%.
ישראל מדורגת באמצע המדינות בהוצאה פרטית על חינוך
הארגון ציין בדוח את ההוצאה הפרטית על חינוך משנת 2019. נתון זה הופיע גם בדוח הקודם. בהתאם למצויין בדוח הנוכחי שיעור ההוצאה של משקי בית בישראל על חינוך מדרג את ישראל במקום ה- 15 מתוך 34 מדינות שבארגון.
The post דוח ה-OECD קובע: המורים בישראל עובדים יותר מעמיתיהם – ומקבלים פחות שכר appeared first on עכשיו 14.
