העונה הרביעית הפחדנית של "מה שקורה בצללים" עלולה להעיב על המורשת שלה

כמו בכל מערכת יחסים אחרת, גם בזו שבין צופים וסדרות טלוויזיה ישנם גבולות. מעשים שאחריהם קשה עד בלתי אפשרי לחזור לסטטוס קוו המקורי. גבול מאוד ברור כזה הוא היכולת שלנו לסמוך על סדרה שלא תרמה אותנו. היא יכולה לשחק עם הציפיות שלנו, היא יכולה לשחק עם גורלן של דמויות אהובות, היא יכולה לשנות את היחס כלפי חלקן. טווח האפשרויות הכמעט אינסופי נעצר בשקרים של ממש. עם סיום העונה הרביעית שלה (בשבת הקרובה ביס), "מה שקורה בצללים" שיקרה לצופיה הרבה מעבר לגבול הפאשלה הבודדת. זה כבר דפוס מאכזב, שמעיב על אחת הקומדיות המרנינות והמהנות של השנים האחרונות בטלוויזיה.