בדקנו: האם גנץ מתאים בכל זאת לכהן כראש ממשלה? אלו המסקנות

לאן שאני לא נושאת את עיני במקום מגוריי אני מוקפת בתמונות של בני גנץ, על שלטי חוצות, על אוטובוסים, הודעות טקסט בשעות מאוחרות בלילה, כרגע גנץ נמצא בכל מקום, והמסר שרק הוא יכול להקים את הממשלה הבאה. לא משנה שמספר המנדטים של המחנה הממלכתי בסקרים הוא דו ספרתי נמוך והמערכת הפוליטית נמצאת כרגע בפוסט טראומה כתוצאה מפוליטיקאי שחשב בדיוק שרק שהוא יכול, במקום להבין את מקומו ולשאוף ליציבות שלטונית, גנץ שם את שאיפותיו הפוליטיות לפני הכל.

אבל הקמפיין עבד, ואכן, חלפה בראשי המחשבה שאולי אני בעצם מפספסת משהו וגנץ הוא איש השעה ועליו צריך לסמוך, אולי טעיתי באינסטינקט הראשוני שלי ומה שמדינת היהודים צריכה זה עוד מצביא שיציל אותה מעצמה. החלטתי לבחון מה בער בגנץ בשנה האחרונה, על מה נאבק, מה קידם, לאן ניקז את העשייה שלו כדי באמת לכבוש את היעד הנכסף של תפקיד ראש ממשלה.

כמובן שהדבר הראשון שנתקלתי בו הוא ההתעקשות הבלתי מתפשרת של גנץ על הגדלת הפנסיות התקציביות של אנשי קבע. בשנה בה יוקר המחייה חצה גבולות בכל תחומי החיים, גנץ דאג לאנשי הקבע המדושנים, לפני שכר החיילים ולפני חוק ממדים ללימודים שעבר בסוף בזכות הליכוד. עדיין, החלטתי לייחס את זה לאופיו של גנץ הוא מערכתי, אחרי שירות של 30 שנה, הגיוני שיהיה לו חשוב לדאוג להון האנושי שם.

כך חשבתי, עד שגיליתי שהוא מינה את גלית אלטשטיין למפקדת גל"צ ללא מכרז כמינוי זמני, אלטשטיין אולי עונה לחלק מהקריטריונים שהתפקיד דורש, אך לא ייתכן שמי שלא שירתה בצבא תפקד אחרי חיילים, ובטח שלא תמונה ע"י מי שפיקד על הצבא כולו. לכן, אי אפשר שלא לתהות מה היו השיקולים של גנץ, אולי בעצם הוא פחות מערכתי ונאמן למערכת. כאן כבר נראה שגנץ יותר מנסה לשלוט בערוץ תקשורת כדי להשפיע על דעת קהל ופחות לדאוג לטובת התחנה, לראייה מאז מינוייה הרייטינג של הערוץ בשפל של כל הזמנים ואלטשטיין שנה אחרי, עדיין בתפקידה הזמני.

בהמשך החיפוש שלי נתקלתי בכתבה של הכתב הצבאי אלון בן דוד ששודרה בערוץ 13, מהכתבה עולה שחברות הסייבר ההתקפי בישראל תחת מתקפה דווקא מבית. גנץ ביודעין ובהתאם לדרישת האמריקאים, החל לצמצם את מספר חברות הסייבר ההתקפי הישראליות ואת פועלן, מערך שלהם שתורם לביטחון ולכלכה, שנים של השקעה וחלק מהסיבה שמדינת ישראל היא מעצמת הייטק יורד לטמיון, ללא כל סיבה ניכרת לעין. מהלך זה של גנץ מצמצם משמעותית את יכולת המודיעין של מדינת ישראל ויכולתה להגן על עצמה ובו בזמן ופוגע בה כלכלית. מצער, שתגובתו של גנץ מעולם לא התקבלה והפרשה נקברה עוד לפני שהספיקה להכות גלים.

המשכתי בבדיקה והלכתי לבחון את הרשימה של שר הביטחון לכנסת, מפלגתו, כמו כל המפלגות החדשות בנוף הישראלי, הן מפלגות דיקטטוריות.  יושב הראש קובע מי יהיה ברשימה שלו ובאיזה מקום ללא קשר לתפקוד אלא רק לפי גחמתו של יו"ר הרשימה.

לא רק זאת, גנץ בחר להתמזג עם מפלגת תקווה חדשה, מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה בשום סקר ערב המיזוג, אבל גנץ המצביא הגדול, יודע יותר טוב מהריבון מה טוב עבורו, ודאג להכניס להכנסת הבאה, אנשים ספציפיים שהעם רצה שיישארו מחוץ לכנסת כמו רשימת תקווה חדשה ומתן כהנא ממפלגת ימינה.

ככל שניסיתי למצוא משהו חיובי בעשייה של גנץ תמיד חזרתי לאותה נקודה, בני גנץ הוא הבחירה הכי פחות טובה לכנסת הבאה. בעוד שסלוגן הבחירות הראשונה שלו הייתה ישראל לפני הכל, נראה שזה יותר גנץ לפני הכל.

פעולתו הפוליטית של גנץ צרה והוא נאמן לקבוצות מאוד מצומצמות בחברה הישראלית שרק פוגעות ברוב ותורמות ליוקר המחייה, תפיסת עולמו תואמת מערכת היררכית כמו צבא ולא דמוקרטיות תוססות כמו במדינה שלנו. הרשימה של המחנה הממלכתי, מינויים שמקדמים אותו בלבד והוויתור התמוהה על הסייבר ההתקפי, בני גנץ לא מציג תכונות אופי שמתאימות למנהיג. כל שנותר לקוות שהריבון יראה את מה שגנץ עושה כאשר ניתן לו הכוח, ולא את ולא גנץ המפולטר על שלטי חוצות.

The post בדקנו: האם גנץ מתאים בכל זאת לכהן כראש ממשלה? אלו המסקנות appeared first on עכשיו 14.