האצבע הכלכלית לא מונפת: מדוע המפלגות מתעלמות מיוקר המחיה?

גל התייקרות המחירים והזינוק החד במחירי הדיור הם בגדר עובדה מוגמרת שפוגעת בכיס של רובנו. למרות זאת, הנושא נעדר כמעט באופן מוחלט מסדר היום של המפלגות הגדולות במערכת הבחירות הנוכחית, למעט סרטונים בודדים של יו"ר האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, וכן מפלגת ש"ס שמנהלת קמפיין שלם שעוסק בתמיכה באוכלוסיות מוחלשות באמצעות מתן תמיכות ממשלתיות וכרטיסי מזון. שני מועמדים נוספים שמרבים לדבר על כלכלה הם ח"כ אביר קארה - לשעבר ממפלגת ימינה וכיום ממפלגת חופש כלכלי, וירון זליכה, החשב הכלכלי לשעבר במשרד האוצר שמנסה שוב אות כוחו בבחירות הנוכחיות. בעוד קארה מתמקד באידאולוגיה התומכת בשוק חופשי ולחימה בשוק הריכוזי וצירף לשורותיו את גלעד אלפר שהיה בעבר גם עם פייגלין, בש"ס מדברים באופן סמוי על סוג של מדינת רווחה שמחלקת כרטיסי מזון לנצרכים. בסרטון האחרון שפורסם אומר יו"ר המפלגה, אריה דרעי: "גם באמריקה מבינים שצריך לתת "חכות" לטווח הארוך, ו"דגים" לנזקקים בהווה כדי לשרוד", לסיום מבטיח דרעי לחלק להקצות מילארד שקל מתקציב המדינה לתוכנית ביטחון תזונתי עבור משפחות מאוכלוסיות מוחלשות. לעומתם, זליכה מתמקד בקשר שבין הון שלטון וטוען כי ההחלטות הכלכליות שמתקבלות במדינה לא מיטיבות עם הציבור בשל כך שהן מוטות לטובת בעלי ההון.