שרין נעלבה מהפלירטוט של שחף וטליה. משפט אחד שלה הבהיר את זה לגמרי

כבר מהפרומו היה ברור שזו הולכת להיות תוכנית מלאה בדמעות ורגשות דרמטיים יתר על המידה, שבה אנשים מבוגרים זועקים לאמא שלהם - מסוג האירועים שגורמים לי אי נוחות דמוית פיסורה. אבל אז הדברים קיבלו פנייה משונה, כשהגיעה עוזרת לנקות את הבית. אך לא. היא אינה עוזרת, והיא ממש לא מנקה את הבית. סתם מרססת ומורחת דברים שיש להם (אני מנחשת) ריח מאד ורוד. מדובר באישה מהאינסטגרם שהוציאה ליין של חומרי ניקוי, וזה היח"צ היצירתי שארגנו לה. מביך. ליאור קוקה עברה מחדר לחדר, מציגה לראווה את חומרי הניקוי שרקחה, ומקדמת את מכירתם באמצעות ריסוס כריות, רחרוח פקקים ומלמולים לא ברורים לעצמה. לקח לי שניה להבין שלמרבה המבוכה, הניקיונות הם הקונטקסט שהצליחו למצוא לכניסתן המרגשת של האימהות לבית - איך נאמר בפרומו? "האמא של התוכניות". והרי מה משמעותן של אימהות בחיינו? הרבה אקונומיקה וקצת קובה. לא מעליב בכלל כלפי הנשים שהביאו אותנו לעולם. בסוף האימהות נכנסו. אמא של שרין אמרה לשרין להשתמש קצת בשכל (תרגום: די כבר עם שחף, הרגת אותנו); אמא של טליה עם הרבה פאסון ועטויה ברעמת השיער המשפחתית, הוציאה מטליה יללות שיותר הגיוני לשמוע ממרינה; אמא של אופק, ג'ינג'ית אנרגטית שמיד השתטחה על מיטתו של בנה; ואמא של ריוואה, שלא ממש הבינה איך היא אמורה להתנהג בסיטואציה הזאת ומי האישה המוזרה שמכריחה אותה לנקות מראות. האם התרגשתי? לא, כי לא אפשרו להם להיפגש בכלל, רק נתנו להם לבכות ושלחו את האימהות הביתה. יותר מוגזם ממרגש, ובעיקר נטול תוכן.