סקירה עולמית: סנטימנט מול מציאות

אם במחצית הראשונה של 2022 רשם מדד האס אנד פי 500 את התשואה הגרועה ביותר שלו מזה 60 שנים (-20.6%), התשואה בחודש יולי של המדד (+9.2%) הייתה הטובה ביותר מאז שנת 2020. בין תרחישי האקסטרים האלה, נשאלה השאלה היכן שוכנת המציאות? אפשרות סבירה היא איפשהו באמצע. המציאות הכלכלית בארצות הברית ממשיכה להצביע על סימנים של האטה, כפי שבא לידי ביטוי בנתון המכירות הקמעונאיות, עלייה במלאים הקמעונאיים ומדדי מנהלי הרכש. כל אלה באו לידי ביטוי גם בנתוני התוצר שרשם רבעון שלילי שני ברציפות (למרות שאם שופטים לפי דוח התעסוקה בשבוע שעבר, שוק העבודה מחזיק מעמד בינתיים). באותו הזמן, הפסימיות העמוקה שבה נמצאים המשקיעים (לפי סקר של בנק אוף אמריקה) ופוזיציות השורט הגדולות ממשיכות להצביע שהשוק עשוי להיות לפני עלייה טקטית. נכסי הסיכון מוצאים נחמה במובן "חדשות שליליות הם חדשות חיוביות" לעת עתה מכיוון וכל חולשה בנתונים עוזרת לשווקים לתמחר פחות העלאות ריבית מצד הפד. אבל כמו שראינו בשבוע שעבר - הבנק המרכזי הבריטי העלה את הריבית ב-50 נקודות בסיס (העלאה הגדולה ביותר שלו מאז שנת 1995), למרות הציפייה שלהם למיתון ארוך וממושך - אנו חיים בזמנים שונים מאוד. אחרי כל זה, מתי ראינו בפעם האחרונה בנק מרכזי מעלה ריבית אל תוך מיתון? הפד ככל הנראה עושה בדיוק את זה אפילו שהוא עוד לא הודה בזה (עדיין).