הסיבה להתפטרות גלנט, המתנה שהעניק לנתניהו ודרכו הפוליטית החדשה / אבי מוסקוב

התפטרותו הדרמטית של יואב גלנט הערב מהכנסת אינה נובעת, כפי שניסה להציג, מהתנגדותו לחוק הגיוס. האמת המורכבת יותר חושפת תמרון פוליטי מחושב היטב: גלנט זיהה שעתידו הפוליטי בליכוד עומד על כרעי תרנגולת, והקדים תרופה למכה.

בשבועות האחרונים התגברו הקולות בליכוד הקוראים להכריז על גלנט כחבר כנסת פורש, בטענה שהוא מתנהל כסיעה עצמאית בתוך מפלגת השלטון. הכרזה כזו הייתה חוסמת את דרכו להתמודד בבחירות הבאות במסגרת הליכוד. במהלך שנועד למנוע תרחיש זה, בחר גלנט להתפטר מיוזמתו, תוך ניסיון לעטוף את המהלך במעטה של עקרונות.

האירוניה בהתפטרותו של גלנט היא שדווקא מי שמנסה להציג את עצמו כשומר סף דמוקרטי, פועל בניגוד להצהרותיו. אם אכן היה מאמין שחוק הגיוס המוצע מסוכן כל כך, היה עליו להישאר במשכן ולהיאבק בו מבפנים. במקום זאת, פרישתו רק מחזקת את ידיו של נתניהו, בהסירה את אחד המכשולים האחרונים בדרכו.

עבור נתניהו, זוהי מתנת חנוכה כפולה: לא רק שנפטר מיריב פוליטי משמעותי, אלא שבאותו יום גם התפטרה ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, שהובילה את התביעה נגדו בתיק 4000.

אשר לעתידו הפוליטי של גלנט, למרות הערכתו כי יוכל לשוב ולהתמודד בפריימריז של הליכוד, המציאות עשויה להיות שונה בתכלית. לאורך חודשי הלחימה, פעולותיו העצמאיות, התנגדותו לקו המפלגתי, והגנתו הנחרצת על צה”ל – בניגוד לעמדת שר הביטחון הנוכחי – יצרו תהום של שנאה בינו לבין בסיס המצביעים של הליכוד. תהום שעשויה להיות בלתי ניתנת לגישור בעתיד הנראה לעין.

התרחיש של פרישת גלנט מהליכוד אינו דמיוני. אם יבחר במסלול זה, סביר להניח שנראה שינוי דרמטי בהתנהלותו התקשורתית. עד כה, ביקורתו על נתניהו הייתה מדודה ומרומזת, אך פרישה מהליכוד עשויה לשחרר אותו מכבלי הריסון העצמי. גלנט, בתפקידו כשר ביטחון לשעבר, יכול להפוך לקול ביקורתי משמעותי, המחזיק במידע פנימי רגיש על התנהלות המלחמה ועל תהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני הבכיר.

התקשורת, במיוחד זו המזוהה עם השמאל, תשמח להעניק במה נרחבת לשר ביטחון לשעבר המעביר ביקורת על התנהלות הממשלה. גלנט יוכל להעלות טענות משמעותיות, למשל בנוגע להתנהלות בנושא עסקאות החטופים ולחשוף מידע מאחורי הקלעים שעד כה נמנע מלשתף. הופעותיו בתקשורת, עם הבעת “דאגה” למצב המדינה, עשויות לסייע לו בביסוס בסיס תומכים חדש.

האפשרות שגלנט יחבור באופן רשמי למחנה האופוזיציה, או יקים מפלגה עצמאית המזוהה עם המרכז-שמאל, נראית כיום מציאותית יותר מאי פעם. מהלך כזה יכול להוות רעידת אדמה פוליטית משמעותית, במיוחד לאור הרקע הביטחוני שלו והיכרותו המעמיקה עם סודות המערכת. בימים של אי-ודאות פוליטית, כשהמערכת הפוליטית כולה נמצאת בנקודת מפנה היסטורית, צעדיו הבאים של גלנט עשויים להשפיע משמעותית על עתיד המפה הפוליטית בישראל.

אמנם גלנט הצהיר כי הוא לוקח אחריות על המחדל של 7 באוקטובר שהתרחש במשמרת שלו, אך קשה להתעלם מכך שההתפטרות נבעה גם משיקולים פוליטיים מחושבים היטב. למרות שבשלב זה גלנט מביע נאמנות למפלגת הליכוד, התמונה הפוליטית המתהווה מרמזת על אפשרויות אחרות. השטח הפוליטי רוחש פעילות: נפתלי בנט מתחיל להניע מהלכים, ושחקנים נוספים מתחילים למקם את עצמם על המפה הפוליטית העתידית. בתוך מציאות זו, גלנט עשוי למצוא את עצמו בקרוב בפני החלטה משמעותית – האם להישאר בליכוד, שספק אם ימשיך להכיל את עמדותיו העצמאיות, או לפנות לאפיקים חדשים.