המערכת המשפטית נרדמה ב 6/10?

בג"ץ נענה השבוע לעתירה של האגודה לזכיות האזרח בישראל והורה למדינה להשיב מה הצעדים שהיא תעשה להבטחת תנאי המזון והקיום של מחבלים. החלטת בג"ץ מלמדת על ניתוק עמוק של היושבים על כס המשפט, מההוויה הישראלית שהתעצמה כאן בשנה ורבע שחלפו מאז אירועי ה 7/10.

בשבוע החולף התחוללה סערה סביב החלטת שלושה שופטי בג"ץ, להוציא צו על תנאי המורה למדינה, לשר לביטחון לאומי ולממלא מקום נציב שב"ס לנמק (עד ליום 26.1.25), "מדוע לא ינקטו בצעדים המבטיחים כי גם לאסירים הביטחוניים יסופק מזון המאפשר תנאי קיום בסיסיים בהתאם לדין החל".

בשירות הנוח'בות: בג"ץ הוציא צו בנושא תנאי המחבלים בבתי הכלא

השר איתמר בן גביר, נושא בשורת השינוי סביב תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים מיהר להגיב: "לצערנו בית משפט העליון הפך למגן של אותם נוח'בות חלאות אדם, ששחטו, אנסו, שרפו וחטפו באכזריות נאצית את בנינו ובנותנו. שירות בתי הסוהר מקפיד לקיים את הוראות החוק ולתת את המינימום הנדרש על פי החוק, גרם לא יותר מזה".

"אכן במשמרת שלי תם עידן החאפלות, המרמלדות ובשר הכבש. אין יותר מאפיות, ולא קנטינות עם הפקדות כספי טרור", הוסיף השר לביטחון לאומי, "כלא מחבלים לא יהיה שוב מלון. בגץ רוצה להחזיר אותנו לימי הקייטנות והכל כלול ישפוט הציבור בישראל."

האירוע יכול היה להסתיים כאן, אילולא עם ישראל היה מצוי בעיצומה של מלחמה, מבלי שסוגיית החטופים והשבתם הפכה לרלוונטית ומיידית ואם דוברות הרשות השופטת לא הייתה מוצאת לנכון להגיב לאלתר על תגובת הפוליטיקאים במענה להחלטת בג"ץ: "תגובות לא ענייניות לצו על תנאי שניתן הערב, שכל כולו שמירה על הוראות הדין במדינת ישראל, ביחס לאספקת מזון לאסירים, אינן ראויות וכל מטרתן להסית ולפגוע בבית המשפט העליון ובשופטיו."

בן גביר: "בג"ץ – מגן של הנוח'בות, רוצה להחזיר את הקייטנות"

בכל הכבוד הראוי למערכת המשפט ולשופטי בית המשפט העליון, תגובת הדוברות מלמדת על ניתוק ערכי ומהותי מההוויה הישראלית, בפרט לאחר ולאור אירועי ה-7/10. לכנות את עמדת הפוליטיקאים והמדינאים "תגובה לא עניינית", מעבר להיותה מתנשאת ומנותקת ממציאות ההוויה הישראלית, פשוט אינה נכונה.

אמנם, תפקידו של בית המשפט לעשות משפט וכחלק מתפיסה זו, היה עליו להתמודד עם העתירה שהופנה בפניו הנוגעת לזכויות המחבלים. בצד זאת, חובת המדינאים להצביע על כשל בהתנהלות בית המשפט העליון, בבואו להגן על זכויות שנפגמו לכאורה של מחבלים.

לבית המשפט העליון הזכות להחליט האם להוציא צו על תנאי, או לדחות עתירות על הסף וכלל לא להידרש להן. שיקולים לעשות כך או כך, ממש לא חסרים. בית המשפט יכול היה לבקש כדוגמה השלמת נתונים ולקבוע דיון לעוד כמה חודשים במקום להתאמץ ולתת צו על תנאי ולבקש תגובה לעוד חודש ימים.

לוין נגד בג"ץ: דואגים לתנאי המחבלים – אבל מתעלמים מהנגד א'

הרי אף לא אחד מאותם "אסירים ביטחוניים", שזו בכלל טרמינולוגיה מקלה ועלינו לכנותם על פי מעשיהם הנוראיים והלא אנושיים – מחבלים נאצים שפלי אדם – גוועים ברעב, או מגיעים לתת תזונה בסגנון שואתי.

לעומת זאת, החטופים שלנו בשבי חמאס, לא רואים אור יום, מוכים ומתענים תחת ידי החיות האכזריות שמחזיקות בהם. ניסיונות אנושיים בנאליים להעביר לחטופינו בעזה תרופות, או לקבל דיווח מתבקש אודות מצבם, כלל לא נענו מצד חמאס.

נכון, מניע של נקמנות, איננו שיקול במערכת ההחלטות המשפטיות ואת החוק צריך לשמור בקפדנות. עם זאת, אפילו השר לביטחון לאומי, למרות האידאולוגיה הימנית המיליטנטית שהוא אוחז בה והגם שככל הנראה היה שמח להוציא את המחבלים הארורים הללו אחד אחד להורג בכיכר העיר, לא עושה זאת ואפילו לא נוקט במעשים המתקרבים לכך.

אמת, המחבלים הללו מוחזקים בתנאים קשים, אולי אפילו קשים מאוד. כאלה שבעבר הלא רחוק, מחבלים לא הורגלו להם וזאת כחלק ממדיניות השר וממשלת ישראל. ומה בכך? האם קנטינות ומאפיות וביקורי בכירים אצלם, לא הייתה פריבילגיה מיותרת ומטופשת מצדנו?

כחלק מהמאבק להדברת הטרור הפלשתינאי-חמאסי, שינוי התודעה הוא מצרך חיוני ונחוץ. מחבל שנתפס בחיים, חייב להבין ולהפנים את ההשלכות העמוקות של תנאי המעצר והכליאה.

ככל שהוא ובני משפחתו ייטיבו לדעת שבתי הכלא עבורם נראים יותר כ-גואנטנמו (מתקן הכליאה האמריקאי במפרץ גואנטנמו, שהוקם לאחר ובעקבות אירועי ה 11/9 עבור מחבלי אל קאעדה ודומיהם), ופחות כקייטנה (בסגנון שהיה מקובל כאן לכליאת מחבלים עד לשינוי של השר בן גביר), תושג ההתרעה הנדרשת כחלק ממכלול ההתמודדות עם משימת כילוי הטרור.

לכן ובפריזמה הזו, החלטת בג"ץ לא יכולה להיות מנותקת מההקשר הרחב של מהלך מדיני פוליטי וצבאי שתכליתו מלחמת חורמה של ישראל בטרור הפלשתינאי. החלטת בג"ץ נדמית להיות כזו שמתאמצת מאוד לסייע לעותרים במאבקם להטבת תנאי הכליאה של פסולת האדם הזו, בניגוד גמור לאתוס הישראלי שהתחזק כאן בימי המלחמה ולרצון הדחוף להביס טוטאלית את אויבנו.

המחבלים הקשים והמרים, שמאכלסים את בתי הכלא ומתקני הכליאה ובגינם הוגשה העתירה וניתנה ההחלטה, הם מזן נוראי ולא אנושי, שקמו עלינו להשמידנו בכל דרך וצורה אכזרית ובאופנים נאציים לחלוטין. לכן, להתייחס אליהם באופן אנושי רגיל, משל הם היו אויבים רגילים וכאילו מדובר ב"לוחמי אויב" שנשבו בעת קרב לגיטימית, זו טעות פטאלית המלמדת על ניתוק מוחלט מתמונת המציאות הישראלית העכשווית.

גם בג"ץ נדרש לשנות לאלתר התייחסותו למפלצות אדם אלה, המונעים מכוח אידיאולוגיה ערבית מוסלמית נאצו-פאשיסטית אכזרית, שאינה מבחינה בין יהודי ליהודי (ואף כלפי בני דתם שלא חושבים כמותם) ומצדיקה שריפת אנשים בחיים, טבח ללא אבחנה, ריטוש בטנות נשים הרות ואונס בנות בפני הוריהן.

בג"ץ נדרש אפוא גם בהחלטותיו לפעול בתוך ההוויה הישראלית ולא בעמדה משפטית קרה וזרה, המתבוננת על האירועים והדברים במבט מנותק מהירח הרחוק. מערכת משפטית שלאחר ה 7/10 מוכרחת להציב את תתי האדם הללו – שלכולם כאחד חבל תלייה או כדור בעורף, יהיה עונש קל ומטיב מדי, בתחתית סולם המזון האנושי ובמתן בנייר זכוכית לא משוייף במקום ניירות טואלט משובחים .

The post המערכת המשפטית נרדמה ב 6/10? appeared first on עכשיו 14.